לוי נ' מתנ"ס מרכז קהילתי נהורה

פסק דין

התובעת, גב' שולמית לוי, הועסקה על ידי הנתבעת כרכזת תרבות מיום 1.9.06 עד ליום 26.1.09, מועד בו הופסקה ההתקשרות בין הצדדים על ידי הנתבעת.

התמורה ששולמה לתובעת הייתה כנגד חשבוניות.

השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה היא האם התובעת הייתה במעמד "עובדת" של הנתבעת, או שמא נתנה התובעת לנתבעת שירותים כקבלן עצמאי.

כפועל יוצא מן ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד, עלינו להכריע בתביעות התובעת לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעות, פיצוי בעד אי הפרשה לפנסיה ופיצוי בעד עגמת נפש.

עובדות

הנתבעת היא עמותה המנהלת מתנ"ס אזורי אשר נותן שירותים ליישובים בחבל לכיש (להלן: "המתנ"ס").

התובעת, תושבת מושב ניר חן בחבל לכיש, פרשה לגמלאות ממשרד החינוך בשנת 1999. לאחר פרישתה נרשמה התובעת כעצמאית אצל שלטונות המס. שם העסק שפתחה היה "מכון אופק פיתוח חשיבה למידה והעשרה". העסק נתן שיעורי תגבור לתלמידי בתי ספר באנגלית, במתמטיקה ובלשון.

במהלך שנת 2006 ביקש המתנ"ס להפיק אירוע "יובל ללכיש". לצורך הפקת האירוע התקשר המתנ"ס עם חברת הפקות ממרכז הארץ. אותה חברה דרשה מהמתנ"ס למנות אדם שיהיה אחראי מטעם המתנ"ס לסיוע בהפקת האירוע. מנהל המתנ"ס דאז, מר חביב עמר, פנה אל התובעת והציע לה לקבל את האחריות לעבודה מול חברת ההפקות. סוכם בין הצדדים כי התובעת תועסק לתקופה מסוימת, עד להשלמת הפקת האירוע, תמורת שכר מסוים שנקבע, אשר ישולם לתובעת כנגד חשבונית (עדות מר עמר, פרוטוקול מיום 30.10.11, עמ' 7, שורות 19 – עמ' 8, שורה 2).

לאחר שהסתיים פרויקט הפקת אירוע היובל פנה אל התובעת מנהל המתנ"ס והציע לה לשמש כרכזת תרבות של המתנ"ס תמורת חשבוניות (תצהיר התובעת (ת/1), סעיף 8, וכן מכתב מנהל המתנ"ס לתובעת מיום 25.2.09 בו פונה מנהל המתנ"ס לתובעת, לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, בתואר "רכזת תרבות").

התובעת נענתה לפניית מנכ"ל המתנ"ס והוסכם בין הצדדים כי התובעת תשמש רכזת תרבות תמורת שכר שישולם לה כנגד חשבוניות.

עובר להצעה שהוצגה לתובעת לשמש כרכזת תרבות, מולא תפקיד זה על ידי עובדת של המתנ"ס (עדות מנהלת החשבונות של המתנ"ס, גב' תמר דיצ'י, פרוטוקול עמ' 5, שורה 32 – עמ' 6 שורה 2). מסתבר שהמתנ"ס החליט על פיצול תפקידה של אותו עובדת, שנותרה אחראית לניהול החוגים. בעקבות אותה החלטה, תפקיד רכזת התרבות הועבר לתובעת.

תפקיד התובעת כלל הכנת תכניות לפעילויות תרבות והצגתן לאישור מנכ"ל המתנ"ס. לאחר אישור תכנית על ידי מנהל המתנ"ס התובעת הייתה מבצעת את התוכנית המאושרת. במסגרת זו התובעת לא הייתה מחויבת לכמות מסוימת של אירועי תרבות (עדות התובעת, עמ' 2, שורות 28-29). עם זאת, לא הייתה מחלוקת שנקבעה לתובעת תמורה מוסכמת מסוימת עבור פעילות תרבות שגרתית, וככל שהתובעת ביצעה פרויקטים נוספים מעבר לפעילות השגרתית, היא הייתה מתוגמלת בהתאם. מהראיות והעדויות עולה שהתמורה המוסכמת הייתה בתחילת ההתקשרות בין הצדדים בסך 1,600 ₪, לאחר מספר חודשים התמורה הועלתה ל-1,900 ₪ ובחצי השנה האחרונה להתקשרות בין הצדדים סך התמורה ששולמה לתובעת עמד על 3,500 ₪ (מוצג נ/2).

תפקידי התובעת כללו הכנת סדרת טיולים למבוגרים, אחריות לנושא תיאטרון למבוגרים ולילדים (שכלל טיפול בהבאת הצגות ושיווק מנויים לתיאטרון), הכנת תוכנית להרצאות וסדנאות וערבי זמר. התובעת טיפלה במכירת הכרטיסים לאירועי התרבות שהיא ארגנה והעבירה למנהלת החשבונות של המתנ"ס את תמורת הכרטיסים שנמכרו תוך מתן דין וחשבון על כמויות הכרטיסים שנמכרו.

התובעת נכחה במתנ"ס כיומיים וחצי בשבוע. היא לא נדרשה להחתים כרטיס נוכחות. עבודתה לא נעשתה בימים קבועים או בשעות קבועות. היו ימים בהם הגיעה למתנ"ס לבצע עבודה משרדית. לצורך זה היה חדר עם טלפון ששימש אותה לעבודתה אף כי לא באופן בלעדי. בחדר הייתה ארונית עם מנעול שבה הייתה התובעת מניחה ונועלת את חפציה. בערבים בהם התקיימה פעילות במתנ"ס שאורגנה על ידי התובעת ודרשה את נוכחותה, התובעת נכחה בשעות הערב ואף נעלה את המתנ"ס עם מפתח שניתן לה (עדות מנהל המתנ"ס, מר רונן רפפורט, עמ' 9-10 לפרוטוקול).

חלק מן התיאומים הטלפוניים שהיוו חלק חשוב של עבודת התובעת נעשו בשעות בהן התובעת לא שהתה במתנ"ס (למשל – בביתה).

התובעת הייתה כפופה בעבודתה למנהל המתנ"ס במובן זה שמנהל המתנ"ס היה מטיל על התובעת לבצע פרויקטים עליהם החליט (תצהיר התובעת, סעיף 16, עדות מנהל המתנ"ס מר רפפורט, עמ' 9, שורות 12-14).

התובעת נדרשה להשתתף בישיבות צוות המתנ"ס בנושאים שנגעו לתחומי פעילותה (תצהיר התובעת, סעיף 21, עדות מנהל המתנ"ס מר רונן רפפורט, עמ' 9, שורות 25-26 – עמ' 10, שורות 1-2).

התובעת השתתפה בחגיגות של ימי הולדת של עובדי המתנ"ס ובאירועי "הרמת כוסית" לפני החגים (עדות גב' דיצ'י, עמ' 7, שורות 1-2).

בעניין אירועי ימי הולדת של עובדים ואירועי "הרמת כוסית", אישר מנכ"ל המתנ"ס כי התובעת נרתמה לסייע לעובדות המתנ"ס שהיו אחראיות על כך בארגון אירועים אלה, אף שהדבר לא היווה חלק מתפקידה (עדות מר רפפורט, עמ' 10, שורות 4-6).